העם נשאל האם הֲיַעֲמֹד לִבֵּךְ ויישאר איתן לנוכח ריבוי הצרות, ואִם־תֶּחֱזַקְנָה יָדַיִךְ כך שיישאר בהן הכוח לעשות גבורות במלחמה. פורענות זו תתרחש לַיָּמִים אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה אוֹתָךְ, שהם ימי הנקם שבהם יגמול ה' לעם בדיוק כפי שפעלו במעשיהם. ההכרזה אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי מדגישה את ודאות העונש, שכן יכולתו של ה' לקיים את דברו כה מוחלטת עד שהדבר נחשב כאילו כבר נעשה בפועל. גזירה זו היא סופית ותפילות לא יועילו לבטלה, מכיוון שהיא נחתמה בגין עבירות שבין אדם לחברו. על חטאים אלו התשובה אינה מועילה כל עוד לא הושב העושק לנפגעים, ולכן גזר הדין הוא מעשה מוגמר שלא ניתן להשיבו.
יחזקאל, פרק כ״ב, פסוק י״ד
הֲיַעֲמֹ֤ד לִבֵּךְ֙ אִם־תֶּחֱזַ֣קְנָה יָדַ֔יִךְ לַיָּמִ֕ים אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י עֹשֶׂ֣ה אוֹתָ֑ךְ אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבַּ֥רְתִּי וְעָשִֽׂיתִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.