ירושלים ותושביה ניצבים בפני עונש חורבן בלתי נמנע בשל חטאיהם החמורים. ה' פונה אליה כאל עִיר שֹׁפֶכֶת דָּם בְּתוֹכָהּ, שכן היא מלאה במקרי רצח או שמעשים אלו נעשים בפרהסיה תוך פריקת עול פומבית. שפיכות הדמים מחישה את עונש הכיליון של העיר וגורמת לָבוֹא עִתָּהּ, גם אם התושבים ממשיכים לחטוא למען הנאת השעה מתוך ידיעה שהקץ יגיע. בנוסף לרצח העיר חוטאת בגילוי עריות ובעבודה זרה שמוצבת על ההרים סביבה, ובכך היא וְעָשְׂתָה גִלּוּלִים עָלֶיהָ, מעשים מתועבים ומאוסים כצואה. חטאים אלו מביאים את העיר לְטׇמְאָה עמוקה של הנפש שמרחיקה את ה' וגורמת לארץ להקיא את יושביה.
יחזקאל, פרק כ״ב, פסוק ג׳
וְאָמַרְתָּ֗ כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה עִ֣יר שֹׁפֶ֥כֶת דָּ֛ם בְּתוֹכָ֖הּ לָב֣וֹא עִתָּ֑הּ וְעָשְׂתָ֧ה גִלּוּלִ֛ים עָלֶ֖יהָ לְטׇמְאָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.