חשבתם פעם מה צריך לעשות כדי להפוך מזבח חדש למקום קדוש שמוכן לעבודת ה׳? התהליך הזה דורש זמן והתמדה. במשך שִׁבְעַת יָמִים רצופים מביאים קרבנות בכל יום, כדי לבסס את הקדושה של המזבח. בכל יום מקריבים שְׂעִיר־חַטָּאת, שזה סוג של עז, ולצידו מביאים גם וּפַר בֶּן־בָּקָר וְאַיִל מִן־הַצֹּאן שמועלים כקרבן עולה. כל הבהמות שמביאים חייבות להיות תְּמִימִים, כלומר שלמות לגמרי, בריאות ובלי שום פגם. הסדר המיוחד הזה של הקרבנות הוא יוצא דופן. הוא שונה ממה שעשו בני ישראל במדבר עם משה, ושונה ממה שעשו כשבנו את המזבח בימי עזרא. זהו סדר חדש לגמרי, שמתאר את מה שיתקיים רק בעתיד לבוא.
יחזקאל, פרק מ״ג, פסוק כ״ה
שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים תַּעֲשֶׂ֥ה שְׂעִיר־חַטָּ֖את לַיּ֑וֹם וּפַ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר וְאַ֥יִל מִן־הַצֹּ֖אן תְּמִימִ֥ים יַֽעֲשֽׂוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.