תחשבו על הרגע המיוחד שבו השמש זורחת בבוקר. מאיזה כיוון היא תמיד מופיעה? נכון, ממזרח. אחרי שהנביא יחזקאל מסיים למדוד את כל האזור שמסביב להר הבית, המדריך שלו לוקח אותו חזרה אֶל הַשַּׁעַר. זה לא סתם שער רגיל, אלא השער המרכזי של הר הבית שדרכו הנביא עבר בתחילת הנבואה.
המדריך מוביל אותו לשער שפונה דֶּרֶךְ הַקָּדִים, כלומר לכיוון מזרח. למה דווקא לשם? המטרה היא שיחזקאל יוכל לראות את כבוד ה׳ חוזר ויורד אל המקדש. יש כאן משמעות מיוחדת מאוד. בדיוק כמו שהשמש זורחת במזרח ומראה את הגדולה של ה׳ בעולם, כך גם הנוכחות של ה׳ עתידה לזרוח ולהאיר על עם ישראל מאותו כיוון. בנוסף, המילה הַקָּדִים מזכירה לנו גם "זמן קדום". זה רומז שהנוכחות של ה׳ חוזרת לעם ישראל בדיוק באותה דרך נפלאה שבה היא הייתה בעבר הרחוק, עוד בימים שבהם בני ישראל הלכו עם המשכן במדבר.