פירוט מידות מזבח העולה מופיע כאן כהכנה לתיאור עבודת הכהנים והקרבנות שיוקרבו עליו. המזבח, שעומד כיחידה עצמאית בעזרה, הוא כלי המקדש היחיד שזוכה כאן לתיאור הנדסי מפורט, משום שמידותיו עתידות להשתנות, בניגוד לשאר הכלים שנותרו כפי שהיו בימי משה ושלמה [אברבנאל]. הכתוב מפרט את מבנה המזבח מלמטה למעלה [ביאור שטיינזלץ].
בָּאַמּוֹת אַמָּה אַמָּה וָטֹפַח: תחילת הדברים מגדירה את יחידת המידה. רוב הפרשנים מסכימים כי האמה שבה נמדד המזבח היא "אמה גדולה" בת שישה טפחים (אמה רגילה של חמישה טפחים בתוספת טפח). עם זאת, חלקים מסוימים במזבח נמדדו באמה הרגילה והקצרה יותר.
וְחֵיק הָאַמָּה: המילה חֵיק מבטאת קביעות, ומתארת את יסוד המזבח השקוע כביכול ב"חיק" האדמה [מצודת ציון, מלבי"ם]. גובה היסוד נמדד דווקא באמה הקצרה של חמישה טפחים [רש"י, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
וְאַמָּה רֹחַב: מידה זו מתייחסת ל"סובב" – המדרגה המקיפה את המזבח [רש"י, אברבנאל]. דעה אחרת גורסת כי מדובר באמצע המזבח, מקום מערכת העצים [רד"ק].
וּגְבוּלָהּ אֶל שְׂפָתָהּ סָבִיב זֶרֶת הָאֶחָד: המילה זֶרֶת משמעותה חצי אמה [מצודת ציון]. קיימת מחלוקת למה מתייחס הגבול. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר בקרנות המזבח, שמידותיהן היו אמה על אמה (חצי אמה לכל כיוון מנקודת האמצע) [רש"י, מצודת דוד, אברבנאל]. לעומת זאת, יש המפרשים כי מדובר במסגרת או בליטה ברוחב חצי אמה שנועדה להבדיל בין חציו העליון לחציו התחתון של המזבח, בדומה ל"חוט הסיקרא" (פס אדום) שהיה במזבח בבית שני [מלבי"ם, רד"ק].
וְזֶה גַּב הַמִּזְבֵּחַ: המילה גַּב משמעותה גובה או שטח עליון [מצודת ציון, מלבי"ם]. יש המסבירים כי הכוונה היא לשטח העליון ביותר של המזבח, מקום מערכת העצים [רד"ק], או שזוהי פתיחה לפירוט גובהו הכללי של המזבח בפסוקים הבאים [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. מנגד, גישה ייחודית המבוססת על דברי חז"ל מפרשת כי מילים אלו רומזות למידותיו של מזבח הזהב (מזבח הקטורת שבהיכל), ששטחו היה אמה על אמה ונמדד באותה אמה קצרה שבה נמדד היסוד [רש"י, מצודת דוד].