מבנה המזבח העתידי מתאפיין בצורה מדורגת, העולה מן הקרקע בשלבים ויוצרת סביבו מדרגות המשמשות את הכהנים בעבודתם. הפרשנים נחלקו בהבנת המונח המרכזי בפסוק, העזרה, ובעקבות זאת נחלקו בהבנת המידות והתיאורים הנלווים אליו.
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילה העזרה מתייחסת לתבניות, למפלסים או למדרגות של המזבח עצמו [רש"י, מצודות, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. לפי קו מחשבה זה, הפסוק משרטט את עלייתו של המזבח מן הקרקע כלפי מעלה. המילים וּמֵחֵיק הָאָרֶץ מתארות את בסיס היסוד והרצפה השקועה בקרקע. משם ועד הָעֲזָרָה הַתַּחְתּוֹנָה, שהיא המפלס הריבועי הראשון של המזבח, הגובה הוא שְׁתַּיִם אַמּוֹת. מפלס זה שונה בגובהו ממזבח בית שני, שבו גובה היסוד היה אמה אחת בלבד [רש"י].
כאשר הונח המפלס השני על גבי הראשון, נוצרה מדרגה בולטת שרוחבה אַמָּה אֶחָת. מדרגה זו מכונה בלשון חכמים "יסוד", והיא הייתה עשויה כעין רצפה ישרה ומוחלקת היטב מאבנים, זפת וסיד [רש"י, ביאור שטיינזלץ].
מכאן ממשיך הפסוק לתאר את המפלס הבא: וּמֵהָעֲזָרָה הַקְּטַנָּה עַד הָעֲזָרָה הַגְּדוֹלָה. המפלס התחתון מכונה קטנה משום שגובהו שתי אמות בלבד, ואילו המפלס שמעליו מכונה גדולה משום שגובהו כפול ועומד על אַרְבַּע אַמּוֹת [רש"י, מצודת דוד]. גם מעל מפלס זה הייתה כניסה פנימה שיצרה מדרגה נוספת שרוחבה הָאַמָּה. מדרגה עליונה זו היא הסובב, שעליו היו הולכים הכהנים המשרתים על המזבח [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
לעומת גישה מבנית זו, קיימת גישה פרשנית שונה המבינה את המילה העזרה כתיאור של חצרות או שטחי עמידה סביב המזבח, בדומה לעזרת ישראל [רד"ק, אברבנאל]. לפי פירוש זה, העזרה העליונה היא השטח שבין המזבח לאולם המקדש, והעזרה התחתונה היא השטח שבין המזבח למזרח, כאשר המזבח ניצב באמצע. בהתאם לכך, המילים וּמֵחֵיק הָאָרֶץ מתפרשות כנקודת האמצע השטוחה של הקרקע שעליה עומד המזבח. המידות המפורטות בפסוק מתארות את המרחקים בין חלקי העזרה השונים ואת שטח בסיס המזבח וגובהו, שנקרא גם הראל או אריאל על שם האש הקדושה שרבצה עליו כארי [רד"ק].