הנביא חווה שלב חדש ונעלה במסעו החזותי, כאשר הוא מועבר אל תוככי המקדש במקביל להתגלות השכינה. המילה ותשאני מבטאת פעולה של לקיחה ונשיאה [מצודת ציון]. הנביא נלקח ממקום עומדו הקודם בשער הר הבית [מצודת דוד], כאשר הרוח הנושאת אותו היא למעשה רוח הנבואה [מלבי"ם, אברבנאל].
מעניין לשים לב לשינוי בלשון הנביא בשלב זה. עד כה, תוארה תנועתו של יחזקאל באמצעות פעלים כמו "ויביאני" או "ויוציאני", שיוחסו למלאך בעל מראה הנחושת שהדריך אותו. אולם כעת, משנגלה כבוד ה' יחד עם המרכבה, חוזר הנביא להשתמש בביטוי "ותשאני רוח", ממש כפי שתיאר את חווייתו במראה המרכבה הראשון [רד"ק].
רוח הנבואה מביאה את יחזקאל אל החצר הפנימית, שם הוא רואה כיצד כבוד ה' ממלא את הבית כולו. מילוי הבית בכבוד ה' מסמל את השראת השכינה במקום. בעקבות חזרת השכינה למקדש, הנבואה יכולה כעת לצאת אל הנביא מתוך הבית עצמו, בדומה לאופן שבו דיבר ה' אל משה מתוך אוהל מועד [אברבנאל].
באשר לנוסח המדויק של סוף הפסוק, מלא כבוד ה' הבית, קיימים הבדלי גרסאות קלים בכתבי יד ובדפוסים עתיקים. בחלקם מופיעה המילה "את" לפני המילה "הבית", בעוד שבספרים אחרים היא חסרה [מנחת שי].