הנחיות המבנה של המקדש מגיעות לשיאן בהצהרה מסכמת המגדירה את מהותו, מיקומו ורמת קדושתו. הכתוב משרטט את ההבדל בין המקדש העתידי למקדשים שקדמו לו, ויוצק משמעות רוחנית עמוקה אל תוך התכנון האדריכלי.
הקביעה זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת מתייחסת לכלל ההוראות, המידות ופרטי הבניין שהוזכרו קודם לכן [רד"ק, מצודת דוד]. יחד עם זאת, יש הרואים בכך הצהרה על ייחודו של הבית השלישי והבדלתו מהבתים הקודמים [מלבי"ם]. גישה עמוקה יותר מציעה כי המונח "תורת הבית" אינו מתאר רק את המבנה הפיזי, אלא את הרעיונות, האמונות והסמלים הרוחניים שהמקדש מורה עליהם [אברבנאל].
המיקום עַל רֹאשׁ הָהָר קובע כי ההיכל ייבנה בפסגת הר הבית [רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. בניגוד למקדשים הקודמים שנבנו על כתף ההר ובשיפועו, המקדש העתידי יוצב בראש הפסגה ממש, דבר המעיד על התרוממותו ועל כך שהר הבית יהיה נישא מעל כל שאר ההרים [מלבי"ם]. מבחינה סמלית, ההצבה בראש ההר נועדה לרמז על כך שה' השוכן בבית הוא עליון וגבוה מעל כל גבוה [אברבנאל].
ההכרזה כי כָּל גְּבֻלוֹ סָבִיב סָבִיב קֹדֶשׁ קָדָשִׁים מלמדת על מדרג של קדושה. הפרשנים מסכימים כי קדושת הר הבית כולה תהיה יתרה וגבוהה מזו של העיר ירושלים המרוחקת ממנו, וכן מאחוזות הכהנים והלוויים. בעוד שהעיר והאחוזות מוגדרות כ"קודש", הר הבית כולו נחשב כלפיהן כ"קודש קודשים" [רד"ק, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ, מלבי"ם]. עם זאת, בתוך ההר עצמו נשמר המדרג הפנימי, ומקום המזבח והדביר הפנימי נותרים קודש הקודשים האמיתי ביחס לשאר חלקי המקדש [רד"ק, מצודת דוד]. הרחבת הקדושה לכלל שטח ההר, כך שאין בו שום אזור של חולין, מסמלת כי האמונות האלוהיות הן כולן אמת יציבה ומוחלטת ואין בהן שמץ של שקר [אברבנאל].
החזרה בסוף הפסוק על המילים הִנֵּה זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת נועדה לשמש כלל מסכם לכל הפרטים שהוזכרו [רד"ק], ולהורות כי זו הדרך המחייבת שבה צריכים לנהוג אלו המבקשים לבנות את המקדש [מלבי"ם]. כפילות זו גם באה להדגיש את האחדות המוחלטת של הקדושה בכל חלקי המבנה, ללא יוצא מן הכלל [אברבנאל].