מבנה המזבח העתידי ומידותיו מתבארים לפרטי פרטים, תוך שילוב בין יסודות אדריכליים להלכות עבודת הכהנים במקדש.
לגבי משמעות המילה וְהָעֲזָרָה, הדעות חלוקות. יש הסבורים כי מדובר במעין מדרגה או בליטה במבנה, ולא ברור אם הכוונה לעזרה הגדולה או הקטנה [רד"ק, אברבנאל, מלבי"ם, שטיינזלץ]. לעומת זאת, הגישה המרכזית המבוססת על דברי חז"ל היא שהמונח מתייחס למבנה המזבח עצמו ולגגו, הכולל את מקום מערכת האש, קרנות המזבח ומקום ההליכה של הכהנים [רש"י, מצודת דוד, רד"ק, אברבנאל]. המזבח העתידי ייבנה באמצעות תבניות מרובעות שימולאו באבנים לחות, סיד וזפת, שייצקו יחד למקשה אחת [רד"ק, אברבנאל, מצודת דוד]. המידות אַרְבַּע עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה רֹחַב אֶל אַרְבַּעַת רְבָעֶיהָ אינן מתארות את הגודל הכולל של המזבח, אלא נמדדות מנקודת האמצע שלו החוצה לכל אחד מארבעת צדדיו. לפיכך, שטחו הכולל של גג המזבח יהיה עשרים ושמונה על עשרים ושמונה אמות [רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם, אברבנאל].
המונח וְהַגְּבוּל מתפרש על ידי חלק מהפרשנים כמעין מסגרת, מעקה או מרפסת אופקית המקיפה את המזבח [רד"ק, שטיינזלץ, אברבנאל], או כבליטה שנועדה להפריד בין הדם הנזרק בחלקו העליון של המזבח לזה הנזרק בחלקו התחתון [מלבי"ם]. לפי פירושים אלו, חֲצִי הָאַמָּה הוא גובהה של מסגרת זו [רד"ק]. מנגד, פרשנים אחרים מסבירים שהגבול מתייחס לקרנות המזבח הממוקמות בארבע הפינות, והמידה של חצי אמה נמדדת מאמצע הקרן, כך שגודל כל קרן הוא אמה על אמה [רש"י, מצודת דוד, אברבנאל].
באשר למילים וְהַחֵיק לָהּ אַמָּה סָבִיב, בעוד שיש מי שלא ידע להגדיר את תפקידו המדויק של החיק בעזרה [רד"ק, אברבנאל] או שזיהה אותו עם רוחב העזרה הקטנה [שטיינזלץ], רוב הפרשנים מסכימים כי מדובר ביסוד המזבח הבולט פנימה ברוחב של אמה [רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם]. מודגש כי בניגוד למזבח בבית שני, שבו היסוד לא הקיף את כל המזבח משום שהיו חלקים שלא השתייכו לנחלת שבט מסוים, לעתיד לבוא המקדש לא יהיה מיוחד לשבט אחד, ולכן היסוד יקיף את המזבח מכל סביביו [מצודת דוד].
בסיום הפסוק נאמר וּמַעֲלֹתֵהוּ פְּנוֹת קָדִים. מאחר שהתורה אוסרת במפורש עלייה במדרגות למזבח, הפרשנים מסבירים כי אין מדובר במדרגות של ממש, אלא בכבש, שהוא מדרון חלק שעליו עולים [מצודת דוד, רד"ק, אברבנאל, שטיינזלץ]. השימוש בלשון רבים מרמז על כך שהיו שלושה כבשים: אחד גדול לעלייה המרכזית, ושניים קטנים שפנו ליסוד ולסובב [מצודת דוד]. דעה נוספת מציעה שאכן היו אלו מדרגות, אך הן לא הובילו למזבח עצמו אלא היו ממוקמות מחוץ לו והובילו לעזרה [רד"ק, אברבנאל]. משמעות המילים פְּנוֹת קָדִים (לכיוון מזרח) מוסברת בכך שהכבש מוקם בצדו הדרומי של המזבח. מכיוון שהכלל במקדש הוא שכל פנייה חייבת להיעשות דרך צד ימין, כהן שעולה בכבש מדרום ופונה ימינה, ימצא את עצמו פונה בהכרח לכיוון מזרח [רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם, אברבנאל, שטיינזלץ].