יצא לכם פעם להכין משהו מיוחד ולגלות שיש מרכיב אחד קטן שפשוט אי אפשר בלעדיו? גם בעבודת המקדש היה שלב סופי וחשוב. המילה וְהִקְרַבְתָּם מתארת את הרגע שבו שורפים את הקורבן על גבי המזבח. אבל רגע לפני כן, התורה מצווה וְהִשְׁלִיכוּ הַכֹּהֲנִים עֲלֵיהֶם מֶלַח. הכהנים היו חייבים לפזר מלח על הקורבן, כי יש חובה מפורשת להוסיף מלח לכל קורבן שמביאים. לאחר מכן וְהֶעֱלוּ, כלומר הכהנים היו מעלים את הקורבנות בתור עֹלָה. זהו קורבן מיוחד מאוד שנשרף לגמרי באש שעל המזבח ומוקדש כולו רק לה׳.
יחזקאל, פרק מ״ג, פסוק כ״ד
וְהִקְרַבְתָּ֖ם לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְהִשְׁלִ֨יכוּ הַכֹּהֲנִ֤ים עֲלֵיהֶם֙ מֶ֔לַח וְהֶעֱל֥וּ אוֹתָ֛ם עֹלָ֖ה לַיהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.