קרה לכם פעם שניסיתם לדבר אל הר גבוה או אל עמק עמוק? זה אולי נשמע קצת מפתיע, אבל לפעמים המסר כל כך חשוב, עד שהנביא פונה אל הארץ עצמה. הנבואה הזו מופנית אל הנוף של ארץ ישראל. ה׳ פונה קודם כל אל ההָרִים הגדולים והגבוהים, ואל הגְּבָעוֹת, שהן קצת יותר נמוכות ומקיפות את ההרים. מיד אחר כך הפנייה ממשיכה אל האֲפִיקִים, שהם ערוצי הנחלים שבהם המים זורמים בחוזקה בין ההרים, ואל הגֵּאָיוֹת, שהם העמקים הנמוכים שנמצאים בין הגבעות.
ה׳ מכריז הִנְנִי אֲנִי. הכפילות של המילים האלה מראה עד כמה ההחלטה נחרצת וברורה. ה׳ מזהיר שהוא מֵבִיא עֲלֵיכֶם חֶרֶב. הכוונה כאן היא לא רק לכלי הנשק, אלא לצבא של חיילים שיגיעו לארץ. אבל למה בעצם הצבא הזה מגיע? המטרה היא לעקור מנהג רע שהתפשט בארץ. ה׳ אומר וְאִבַּדְתִּי בָּמוֹתֵיכֶם. הבָּמוֹת הן מבנים גבוהים ומזבחות מאבן שאנשים בנו לעצמם על ההרים והגבעות כדי לעבוד עבודה זרה ולהשתחוות לאלילים. ה׳ רוצה לנקות את הארץ מאותם מזבחות, כדי להרחיק את עבודת האלילים מהנוף היפה של הארץ.