חורבנם של עובדי העבודה הזרה מקבל ביטוי של מידה כנגד מידה, כאשר המקומות המקודשים להם הופכים לזירת מפלתם. המילה פגרי מתארת את גופות ההרוגים [מצודת ציון], והעונש המוטל עליהם הוא שגופות אלו יישארו מונחות לפני האלילים ולא יזכו לקבורה [מצודת דוד]. הפעולה וזריתי, שמשמעותה אפזר [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ] ושמבחינה דקדוקית נהגית במלרע [רד"ק, מנחת שי], מתארת את פיזור העצמות סביב המזבחות השוממים [ביאור שטיינזלץ]. עונש זה נועד לשקף את חטאם באופן ישיר: כשם שבעבר נהגו העם לזבוח בהמות לאלילים ולהותיר את עצמות הקרבנות מפוזרות לפני המזבחות, כך כעת ה׳ יעשה להם, ועצמותיהם שלהם יפוזרו באותם המקומות בדיוק [מלבי"ם].
יחזקאל, פרק ו׳, פסוק ה׳
וְנָתַתִּ֗י אֶת־פִּגְרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִפְנֵ֖י גִּלּוּלֵיהֶ֑ם וְזֵרִיתִי֙ אֶת־עַצְמ֣וֹתֵיכֶ֔ם סְבִיב֖וֹת מִזְבְּחוֹתֵיכֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.