הגדרת היממה ומחזוריות הזמן, הנעה מחושך לאור, נקבעות כבר בשלביה הראשונים של הבריאה. המילים וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר מלמדות כי יום מוגדר כפרק זמן של עשרים וארבע שעות המתחיל תמיד עם רדת הלילה, עיקרון המשמש מקור לכך ששבתות וימים טובים מתחילים בערב. אף שהמאורות נבראו רק ביום הרביעי, תיאור הזמן עד סיומו של יוֹם שְׁלִישִׁי אינו מתייחס לאור השמש אלא לתנועת הגלגל השמימי. כל חלקיק ברקיע חווה בוקר כאשר הוא עולה וערב כאשר הוא שוקע מטה, וכך נוצרת התשתית ללוח השנה עוד לפני הופעת המאורות הממשיים.
בראשית, פרק א׳, פסוק י״ג
פרשת בראשית
וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שְׁלִישִֽׁי׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.