כאשר וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, אין מדובר בדיבור פיזי אלא בביטוי של רצון ומחשבה אלוהית מוחלטת המכינה את התשתית לבניין העולם, בדומה למלך המדליק פנסים בארמון חשוך כדי לראות את מקומו. הציווי המיידי יְהִי אוֹר מתייחס לחומר דק וזך שהתפשט בחלל ועורר את כוחות הטבע, או לאור רוחני ועליון שהיה טהור מדי עבור העולם החומרי ולכן נגנז לצדיקים. סיום הפסוק במילים וַיְהִי אוֹר במקום בביטוי המבטא קביעות, מרמז שאור זה לא נשאר במתכונתו המקורית אלא השתנה בהמשך, אך החזרה המדויקת על המילה אוֹר באה להדגיש את ההתאמה המוחלטת והמיידית בין פקודת ה' לביצועה בפועל.
בראשית, פרק א׳, פסוק ג׳
פרשת בראשית
וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.