במצבה הבראשיתי והגולמי בטרם עוצבה, הָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, מצב של שממה מוחלטת וריקנות המעוררות השתוממות, או חומר ראשוני הממתין לקבל צורה. מעל התְהוֹם, שהיא מצולה של מים רבים ועמוקים שכיסו את הארץ, שרר חֹשֶׁךְ ממשי. בתוך הריקנות הזו הופיעה רוּחַ אֱלֹהִים, בין אם כרוח טבעית אדירה ובין אם כהשגחתו הפעילה של ה', והיא מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם בתנועה עדינה. רפרוף זה מדומה לנשר המגן ברכות על גוזליו, ומלמד שכבר בתוך השממון והאפלה טמן ה' את פוטנציאל ההתפתחות והגאולה של העולם.
בראשית, פרק א׳, פסוק ב׳
פרשת בראשית
וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.