ה' מעניק למרכיבי הבריאה גבולות, קיום עצמאי וייעוד כאשר וַיִּקְרָא אֱלֹהִים להם בשמות. בקריאת השם לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, ה' מצמצם את המושג הכללי לחלק היבש והנגלה בלבד, ומכין את הקרקע להתיישבות בני אדם ולצמיחת פירות. וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים, כלומר לבית הקיבול העמוק שאוגר את המים, והשימוש בלשון רבים נובע מחלוקת היבשות על ידי הים או מהשוני באיכות המים וטבעם מאזור לאזור. בסיום התהליך מופיעה האמירה וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב, שכן עתה הושלמה מלאכת ההפרדה שהחלה ביום השני, ומתוך סדר מתוקן זה מתאפשרים מחזור הגשמים וקיום החיים.
בראשית, פרק א׳, פסוק י׳
פרשת בראשית
וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לַיַּבָּשָׁה֙ אֶ֔רֶץ וּלְמִקְוֵ֥ה הַמַּ֖יִם קָרָ֣א יַמִּ֑ים וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.