יצא לכם פעם לסדר חדר שהיה לגמרי מבולגן? ברגע ששמים את המשחקים בארגז ואת הספרים על המדף, פתאום לכל דבר יש מקום ברור ותפקיד משלו. ככה בדיוק קרה בבריאת העולם. בהתחלה הכל היה מעורבב, אבל אז וַיִּקְרָא אֱלֹהִים למים וליבשה. ה׳ לא רק המציא להם שמות, אלא נתן להם תפקיד אמיתי. הוא קבע ליבשה את הגבולות שלה כדי שלא תתפשט יותר מדי, והכין אותה כדי שתוכל להצמיח פירות.
כאשר ה׳ קרא לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, הוא בעצם נתן שם מיוחד רק לחלק היבש והגלוי של העולם. הוא הכין את הקרקע הזו למטרה חשובה מאוד: להיות בית טוב וראוי לבני האדם, מקום שבו נוכל לחיות ולגלות את הנוכחות של ה׳ בעולם.
ומה עם המים? וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים. המילה "ים" מתארת את הבור העמוק והגדול שבתוכו נאגרים המים. אבל תחשבו על זה, אם המים נאספו למקום אחד, למה קוראים להם בלשון רבים, ימים? הסיבה היא שלמרות שהמים מחוברים, הם נמצאים באזורים שונים. בכל מקום בעולם המים מקבלים טבע אחר ואיכות קצת שונה בהתאם לאדמה שהם נוגעים בה.
בסוף התהליך נאמר וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב. מלאכת ההפרדה בין המים ליבשה, שהתחילה עוד ביום הקודם, סוף סוף הושלמה. עכשיו העולם מסודר ומוכן. רק בזכות ההפרדה הזו יוכל לרדת גשם, צמחים יוכלו לגדול, והעולם שלנו מתחיל להתמלא בחיים.