בראשית, פרק א׳, פסוק כ״ח

ה' מעניק לאדם את סגולת הפריון הפיזית כאשר וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, אך באמצעות הפנייה הישירה וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים הוא הופך את הפעולה הביולוגית למצווה מוסרית התלויה בבחירה חופשית. הציווי פְּרוּ וּרְבוּ כולל את עצם ההולדה ואת גידול המשפחה ללא גבול, תוך דרישה שוּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ, כלומר יתפזרו ברחבי תבל וישלימו את מעשה הבריאה על ידי פיתוח העולם. ההוראה וְכִבְשֻׁהָ מנחה את האדם לשלוט באופן אקטיבי בטבע לצרכיו מבלי להשתעבד לחומר, כאשר האחריות העיקרית להגנת המשפחה מוטלת על האיש. בנוסף ניתנת לאדם עליונות שכלית כדי שוּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ, יכולת המאפשרת לו לרתום את כוחות הטבע ובעלי החיים לשימושו. אולם שלטון זה מותנה ברמתו המוסרית, שכן אם האדם ייכנע לתאוותיו הוא יירד מגדולתו והחיות ישלטו בו.