יצא לכם פעם לדמיין איך זה להיות האנשים הראשונים בעולם שרק נברא? כשה' ברא את האדם והאישה, הוא נתן להם שני דברים מיוחדים. קודם כל כתוב וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, כלומר ה' נתן להם ברכה של כוח ובריאות, ממש כמו שבירך את בעלי החיים. אבל מיד אחר כך כתוב גם וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים. ה' ממש דיבר איתם ונתן להם תפקיד חשוב, כי בני אדם שונים משאר היצורים בטבע ויש להם יכולת לבחור לעשות מעשים טובים.
התפקיד הראשון שה' נתן להם היה פְּרוּ וּרְבוּ. הכוונה היא לא רק להביא ילדים לעולם, אלא גם לגדל אותם באהבה, לחנך אותם ולהקים חברה אנושית טובה. לאחר מכן ה' ביקש מהם וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ, כלומר לא להישאר צפופים כולם במקום אחד, אלא להתפזר ולהקים יישובים בכל רחבי העולם. כדי שהעולם יהיה מקום שנעים לחיות בו, ה' אמר להם וְכִבְשֻׁהָ. זה אומר שהאדם צריך להשתמש בחומרים שיש בטבע כדי לעבוד את האדמה, לבנות בתים, לנטוע עצים ולהפוך מקומות ריקים למקומות מיושבים.
בסוף, ה' אמר להם וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם. ה' נתן לאדם תפקיד לשלוט על בעלי החיים. איך אנחנו שולטים בהם? לא בכוח או באלימות, אלא בעזרת השכל החכם שלנו, שעוזר לנו לאלף חיות ולהיעזר בהן לעבודה. אבל יש כאן תנאי: האדם יוכל לשלוט בחיות רק אם הוא יתנהג בצורה טובה ומוסרית. ודבר אחרון ומעניין, למרות שהאדם היה המנהיג של כל בעלי החיים, באותו זמן ה' עדיין לא הרשה לאנשים לאכול בשר, והם אכלו רק צמחים ופירות.