יצא לכם פעם לחשוב מהו הדבר המיוחד ביותר שה' ברא בעולם? התורה רוצה ללמד אותנו שבריאת האדם היא הדבר החשוב מכל הנבראים, ולכן המילה וַיִּבְרָא מופיעה שוב ושוב בחגיגיות. אבל למה התורה משתמשת דווקא במילה הזו, ולא אומרת שה' "עשה" או "יצר" את האדם כמו שאמרה על בעלי החיים? הסיבה היא שכאן ה' עשה משהו חדש לגמרי. הוא לא ברא רק גוף רגיל, אלא נתן לנו את הנפש המיוחדת שלנו ואת היכולת לחשוב.
כשהתורה אומרת שהאדם נברא בְּצַלְמוֹ וגם בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, זה עלול קצת לבלבל, הרי אנחנו יודעים שלה' אין גוף או מראה חיצוני. הכוונה היא למה שנמצא עמוק בתוכנו. ה' נתן לנו נשמה ושכל, וזה מה שמבדיל אותנו מהחומר הרגיל, עושה אותנו כל כך מיוחדים, ומעניק לנו קרבה גדולה אליו.
בסוף נאמר זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם, כדי ללמד אותנו שה' ברא יחד ביום השישי גם את האיש וגם את האישה, ושניהם קרובים אליו באותה מידה. התורה מספרת לנו את זה כאן ככלל קצר ומהיר, ואת הסיפור המלא והמפורט על איך בדיוק הם נבראו היא שומרת לפרק הבא.