תארו לעצמכם שאתם מכינים מסיבת הפתעה ענקית ומושקעת. אתם מקשטים את החדר, עורכים את השולחן ומכינים את האוכל הכי טעים. רק כשהכל מוכן ומושלם, אורח הכבוד נכנס פנימה. זה בדיוק מה שקרה בבריאת העולם. ה' הכין את האור, את הצמחים ואת בעלי החיים, ורק בסוף, כשיא של כל הבריאה, הוא ברא את האדם.
לפני שהאדם נברא, ה' אומר נַעֲשֶׂה אדם. אולי תשאלו את עצמכם למה הכתוב משתמש בלשון רבים? הרי ה' הוא אחד. הסיבה היא שזוהי שפה של מלכים. כשמלך חשוב רוצה להראות את הגדולה והסמכות שלו, הוא מדבר על עצמו בלשון רבים, וכך גם ה' מכריז על היצירה החשובה והמיוחדת ביותר שלו.
ה' מוסיף ואומר שהאדם יברא בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ. אנחנו הרי יודעים של-ה' אין גוף או צורה, אז למה הכוונה? הכוונה היא שהאדם מקבל מתנות מיוחדות שאין לאף יצור אחר בעולם. בניגוד לבעלי חיים שפועלים רק לפי הטבע שלהם, לאדם יש נשמה, שכל, והכי חשוב, את היכולת לבחור. אנחנו היחידים שיכולים לחשוב, להבין, ולבחור בעצמנו לעשות מעשים טובים. אנחנו אמורים להידמות ל-ה' בהתנהגות שלנו ולהיות טובים ורחמנים, גם אם אנחנו לפעמים טועים כי אנחנו בסופו של דבר רק בני אדם.
בזכות התכונות המיוחדות האלה, ה' נותן לאדם תפקיד חשוב, ואומר וְיִרְדּוּ. המילה הזו מסמלת שליטה ומנהיגות. ה' נותן לנו את החוכמה להנהיג את העולם. למרות שאנחנו לא יכולים לנשום מתחת למים או לעוף באוויר, השכל שלנו מאפשר לנו להבין איך לשלוט בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וכמובן שגם וּבַבְּהֵמָה שחיה איתנו על היבשה. ה' נותן לנו את היכולת לשלוט וּבְכָל הָאָרֶץ, כלומר לבנות, לנטוע ולפתח את העולם, ואפילו להנהיג את היצורים הקטנים ביותר, וּבְכָל הָרֶמֶשׂ שרוחש קרוב לאדמה.
אבל במילה וְיִרְדּוּ מסתתר גם רמז למילה ירידה. זה בא ללמד אותנו שאם נשתמש בשכל שלנו כדי לעשות טוב, נהיה מנהיגים ראויים ששומרים על העולם. אך אם נבחר להתנהג בצורה לא טובה ונשחית את המעשים שלנו, נאבד את האור המיוחד שלנו ונרד למטה, עד שנהיה פשוטים ממש כמו שאר בעלי החיים.