תחשבו רגע על פרידה ממקום שאתם מאוד אוהבים ומכירים. נגיד שאתם צריכים לעבור דירה למקום רחוק בלי לדעת עליו כלום. זה בטח לא קל, נכון? עכשיו תארו לעצמכם את אברהם. ה' פונה אליו כדי שיתחיל את המסע של העם שלנו, אבל ה' רק מדבר איתו ולא מתגלה אליו ממש. הסיבה לכך היא שאברהם עדיין לא נמצא בארץ ישראל, ומחוץ לארץ ישראל הנבואה לא יכולה להיות מושלמת, ולכן הוא רק שומע קול. ה' אומר לו לֶךְ לְךָ. המילים האלה בעצם מבטיחות לאברהם שההליכה הזו, למרות שהיא נראית קשה מאוד, תהיה בסופו של דבר לטובתו, ושם הוא יזכה למשפחה גדולה ושמו יהיה מפורסם.
ה' מבקש ממנו לעזוב את כל מה שהוא מכיר, אבל הסדר של המילים קצת מפתיע. ה' אומר לו קודם לצאת מֵאַרְצְךָ, אחר כך וּמִמּוֹלַדְתְּךָ שזה אומר הקרובים והמשפחה המורחבת שלו, ורק בסוף וּמִבֵּית אָבִיךָ. למה הסדר הוא כזה? כי ה' מסדר את הפרידה מהדבר הקל אל הדבר הכי קשה מבחינה רגשית. קשה לאדם לעזוב את הארץ שבה הוא גר, אבל הרבה יותר קשה לעזוב את המשפחה המורחבת, והכי קשה בעולם זה לעקור ולעזוב את הבית של ההורים.
ולאן אברהם צריך ללכת? ה' לא מגלה לו! הוא רק אומר לו ללכת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. ה' מסתיר את המקום כדי לנסות את אברהם ולבדוק את האמונה שלו. אם אברהם היה יודע מראש לאן הוא הולך ושהמקום הזה הוא טוב, היה לו הרבה יותר קל לצאת לדרך. אבל כשהוא עוזב הכל בלי לדעת לאן, הוא מראה ביטחון מוחלט בה', ובזכות האמונה החזקה הזו הוא יקבל שכר עצום.