תארו לעצמכם שאתם צריכים לעזוב את הבית שלכם, את המשפחה ואת כל מה שאתם מכירים, ולצאת למסע אל מקום שאתם בכלל לא יודעים היכן הוא. איך הייתם מגיבים? כשאברהם שומע את הציווי של ה', כתוב וַיֵּלֶךְ אַבְרָם. הוא לא מתלבט, לא שואל שאלות, לא מחכה לארגן את הרכוש שלו או להכין צידה לדרך. הוא פשוט קם ויוצא מיד, בזריזות עצומה, ומשאיר מאחוריו את כל עברו.
המילים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה' מגלות לנו את הסוד של אברהם. הוא לא יוצא למסע כדי לקבל את ההבטחות והשכר הגדול שהוצעו לו, אלא אך ורק כדי לקיים את הציווי של ה'. הוא עושה זאת באמונה שלמה, מבלי לדעת כלל מהו יעד הנסיעה שלו.
אל המסע הזה מצטרף גם אחיינו, וכתוב וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט. המילה אִתּוֹ מלמדת אותנו שלוט הצטרף מיוזמתו האישית. מכיוון שאביו של לוט מת כשהיה צעיר, הוא רצה להיצמד לאברהם וללמוד ממנו, גם אם לא הגיע לאותה מדרגה רוחנית גבוהה כמוהו.
התורה מספרת לנו שאברהם היה בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן. מדוע חשוב לציין את גילו? כדי שנבין עד כמה הניסיון הזה היה קשה. לצאת לנדודים אל מקום לא מוכר זה קשה הרבה יותר לאדם מבוגר. בנוסף, באותו זמן אביו של אברהם היה עדיין בחיים. למרות אהבתו לאביו הזקן, אברהם לא נתן לרגשותיו לעכב אותו מלקיים את מצוות ה', ויצא לדרך באומץ.