חשבתם פעם איזו הרגשה מיוחדת זו להגיע סוף סוף למקום שהבטיחו לכם שהוא שלכם? כשאברהם נכנס לארץ כנען, שהיא ארץ ישראל, קורה משהו מדהים. עד עכשיו, כשאברהם היה בחוץ לארץ, הוא רק שמע את הקול של ה' או חלם חלומות. אבל עכשיו, בגלל שארץ ישראל היא מקום כל כך קדוש ומתאים לנוכחות של ה', המצב משתנה. המילה וַיֵּרָא מספרת לנו שה' ממש מתגלה לאברהם במראה נבואי שלם וברור.
בהתגלות הזאת ה' מרגיע את אברהם ומבטיח לו: לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת. ה' מבטיח שהארץ תהיה שייכת לילדים ולנכדים שלו. למה ה' מבטיח את הארץ דווקא לילדים ולא לאברהם עצמו? פשוט מאוד, כי אדם אחד לא יכול לחיות בכל כך הרבה מקומות וליישב ארץ שלמה לבדו. באותו זמן גרו בארץ עמים אחרים, וה' מסביר לאברהם שאין לו מה לדאוג. השליטה שלהם היא רק זמנית, ובסופו של דבר הארץ מיועדת לצאצאים שלו.
אברהם כל כך מתרגש ושמח מהבשורות הטובות, ולכן וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ. הוא בונה מזבח כדי לומר תודה ענקית לה' על שתי המתנות הנפלאות שהובטחו לו: גם שיהיו לו ילדים, וגם שהם יקבלו את הארץ הטובה הזו.