תארו לעצמכם שאתם עוברים למקום חדש לגמרי, מקום שבו האנשים מתנהגים אחרת מכל מה שאתם מכירים. זה בדיוק מה שקרה לאברהם ושרה כשהם ירדו למצרים. כשאברהם הִקְרִיב, כלומר הביא את המשפחה שלו ממש קרוב לגבול, הוא החליט שזה הזמן הנכון לדבר עם שרה. הוא חיכה לרגע האחרון כדי לא להלחיץ אותה סתם באמצע הדרך, וגם כדי שהיא תזכור היטב את תוכנית ההישרדות שלו.
אברהם פונה אליה ואומר: הִנֵּה־נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת־מַרְאֶה אָתְּ. האם אברהם לא ידע עד עכשיו ששרה יפה? בוודאי שהוא ידע! הכוונה שלו היא שעכשיו הגיעה השעה לשים לב ולדאוג בגלל זה. המצרים היו אנשים בעלי עור כהה, ואישה יפה ובהירה כמו שרה בלטה שם מאוד. אברהם דאג. בארץ כנען הוא הרגיש בטוח כי היו לו בני ברית והייתה לו הבטחה לשמירה מה', אבל במצרים המצב היה שונה. הוא חשש שהמצרים ירצו לקחת את שרה אליהם, וכדי לעשות זאת הם עלולים לפגוע בו. לכן, אברהם הבין שהוא לא יכול לסמוך רק על הנס, והוא חייב למצוא דרך טבעית וחכמה כדי לשמור על החיים שלו ועל שרה במקום המסוכן הזה.