קרה לכם פעם שהרגשתם איך האווירה משתנה פתאום כשהשמש שוקעת ומתחיל להיות חשוך? זה בדיוק מה שקרה לאברהם. רגע אחרי שה' הבטיח לו הבטחות נפלאות על עתיד משפחתו, הכול פתאום משתנה.
המילים ויהי השמש לבוא מתארות את שקיעת השמש, אבל לא מדובר בערב רגיל. זהו חזון נבואי מיוחד. שקיעת השמש מסמלת שהאור והשלווה מפנים את מקומם לתקופה חשוכה יותר. פתאום נופלת על אברהם תרדמה. הוא לא נרדם בגלל שהוא היה עייף מיום ארוך, אלא זהו מצב עמוק של נבואה. ה' עומד לגלות לו בשורות כבדות וחשובות מאוד, והגוף של אברהם משתתק כדי שיוכל לקבל את הנבואה הזו.
מתוך השינה העמוקה הזו, אברהם מרגיש אימה חשכה גדולה, שזהו פחד עמוק וקודר מאוד. הפחד הזה רומז לתקופות קשות שעתידות לבוא על עם ישראל בעתיד, תקופות שבהן העם יצטרך לצאת לגלות ולחיות תחת שלטון של עמים אחרים.
בטח תשאלו את עצמכם, למה ה' מראה לאברהם דברים מפחידים דווקא עכשיו, בזמן שהוא כורת איתו ברית של אהבה? ה' בעצם מכין את אברהם למציאות. הוא מסביר לו שאם בעתיד בניו יחטאו, הם יצטרכו לעבור תהליך של תיקון. הגלות היא לא עונש שנועד להרחיק אותם, אלא תהליך של ניקוי שנועד לעזור להם לתקן את המעשים שלהם ולהיות טובים יותר. אברהם דאג מאוד ופחד שצאצאיו ילכו לאיבוד בין העמים האחרים, אבל ה' הרגיע אותו והבטיח לו שזכות האבות תמיד תשמור עליהם. גם בתוך החושך של הגלות, עם ישראל ישרוד, יתחזק, ולבסוף ייצא משם מוכן לגאולה.