קרה לכם פעם שהצלחתם במשהו ממש גדול וחשוב, אבל דווקא אז התחלתם להרגיש פתאום דאגה בלב? זה בדיוק מה שקרה לאברם. מיד אחרי שהוא ניצח במלחמה הגדולה והציל את לוט אחיינו, ה' מדבר אליו. התורה מספרת שזה קרה אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כלומר ממש מיד אחרי הניצחון. ה' מתגלה אל אברם בַּמַּחֲזֶה. זו מדרגה גבוהה ומיוחדת של נבואה, שבה אברם לא רק חולם בלילה, אלא ממש רואה מראה רוחני באור יום.
ה' אומר לו אַל תִּירָא אַבְרָם, כלומר אל תפחד. הסיבה שה' היה צריך להרגיע אותו היא שאברם היה מלא בדאגות. הוא חשש שהמלכים שניצח יאספו צבא חדש ויבואו לנקום בו. הוא גם דאג מאוד שאולי בזמן המלחמה הוא פגע בטעות באנשים טובים וחפים מפשע. חוץ מזה, אברם חשב שאולי הנס העצום שה' עשה לו "ביזבז" את כל הזכויות שלו, וכבר לא נשאר לו שכר על המעשים הטובים שעשה. עמוק בלב גם ניקרה בו הדאגה שאין לו עדיין ילדים שיוכלו להמשיך את דרכו.
ה' עונה לאברם על כל הפחדים שלו יחד ומבטיח לו אָנֹכִי מָגֵן לָךְ. ה' אומר לאברם שהוא ישמור עליו כמו חומת מגן מכל אויב, וגם מרגיע אותו שהאנשים שנפגעו היו רשעים שהגיע להם להיענש, ולכן לא דבק באברם שום חטא. ולגבי החשש שהזכויות שלו נגמרו, ה' מכריז שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד. ה' מבטיח לאברם שדווקא בגלל המסירות והאומץ שהפגין כשיצא להציל את לוט, מחכה לו שכר עצום ואינסופי, גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.