בראשית, פרק ט״ו, פסוק י׳

פרשת לך לך

Genesis 15:10Sefaria

וַיִּֽקַּֽח־ל֣וֹ אֶת־כׇּל־אֵ֗לֶּה וַיְבַתֵּ֤ר אֹתָם֙ בַּתָּ֔וֶךְ וַיִּתֵּ֥ן אִישׁ־בִּתְר֖וֹ לִקְרַ֣את רֵעֵ֑הוּ וְאֶת־הַצִּפֹּ֖ר לֹ֥א בָתָֽר׃

הברית ההיסטורית בין ה' לאברהם נחתמת באמצעות טקס סמלי ועמוק, השואב את תבניתו ממנהגי התקופה אך טומן בחובו משמעויות נבואיות לדורות. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמעשה משקף את הדרך המקובלת בימי קדם לכרות ברית: הצדדים היו חותכים בעלי חיים לשניים ועוברים בין החלקים. פעולה זו נועדה להמחיש כי כשם ששני חצאי החיה היו גוף אחד, כך כורתי הברית מתאחדים בקשר בל ינתק שרק המוות יוכל להפריד, או לחלופין, להוות אזהרה כי מי שיפר את ההסכם ייחתך ויאבד כחיה זו [רמב"ן, שד"ל, רלב"ג, ביאור יש"ר, רש"י, גור אריה, מחוקקי יהודה].

ברמה המילולית, המילה וַיְבַתֵּר משמעותה חתך, בקע והפריד לשני חצאים שווים פחות או יותר [אבן עזרא, שד"ל, ביאור שטיינזלץ, מחוקקי יהודה]. אברהם הניח את החלקים זה מול זה עם רווח ביניהם, כפי שמתואר במילים וַיִּתֵּן אִישׁ בִּתְרוֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ. השימוש במילה אִישׁ כאן אינו מכוון לבני אדם, אלא מושאל במשמעות של "העצם", "החלק" או "בן הזוג" של החתיכה הנגדית [אבן עזרא, רלב"ג, מחוקקי יהודה, אבי עזר].

לעומת הבהמות, נאמר וְאֶת הַצִּפֹּר לֹא בָתָר. המילה הַצִּפֹּר משמשת כאן כשם כולל המאגד בתוכו את התור והגוזל שהוזכרו קודם לכן [אבן עזרא, הטור הארוך, מחוקקי יהודה]. יש המסבירים כי אברהם לא חתך אותם משום שמדובר בבעלי חיים קטנים מאוד, וחלוקתם הייתה הופכת את הנתחים לחסרי משמעות [בכור שור, חזקוני]. מעבר לכך, פעולה זו רומזת להלכות הקורבנות העתידיות שיקיימו בני ישראל: בעוד שקורבנות הבהמה מנותחים לחלקים, בקורבנות העוף נאמר במפורש הציווי "לא יבדיל", כלומר אין לחצות אותם לגמרי [רמב"ן, הטור הארוך, ביאור יש"ר]. פרשנות נוספת מציעה כי מכיוון שהיו שני עופות, אברהם פשוט הניח עוף אחד שלם בכל צד, וכך נוצרה ההקבלה מבלי צורך לחתוך אותם [חזקוני].

ברובד הלאומי וההיסטורי, הפרשנים רואים בהבדל בין הבהמות לעופות חזון נבואי על גורל האומות. הבהמות הגדולות והגסות מסמלות את אומות העולם והאימפריות השונות. העובדה שאברהם ביתר אותן רומזת לכך שאומות אלו עתידות להיות חלוקות באמונתן, להילחם זו בזו, ולבסוף לכלות ולהיעלם מן העולם [רד"ק, רבנו בחיי, ביאור יש"ר, רש"י, גור אריה, חומש קה"ת]. מנגד, העופות מסמלים את עם ישראל, המשול ליונה קטנה ועדינה. אי ביתור הציפור רומז לכך שעם ישראל יישאר מאוחד באמונתו ובתורתו גם כשיפוזר בגלויות השונות, וימשיך להתקיים לנצח מבלי שיושמד [רד"ק, רבנו בחיי, ביאור יש"ר, רש"י, גור אריה, חומש קה"ת].

ברובד האישי והנפשי, יש הרואים במעשה זה סמל לעבודתו הרוחנית של אברהם. הבהמות המבותרות מייצגות את כוחות הגוף, החומר והיצרים שאברהם הכניע, חתך ואיזן אל עבר שביל הזהב האמצעי. הציפור השלמה, לעומת זאת, מסמלת את הנפש האלוהית שבאדם, שנותרה חיה, שלמה ומושלת על כל כוחות הגוף [מלבי"ם].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט׳
פסוק י״א

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.