הבטחת הארץ לאברהם בברית בין הבתרים נחתמת ברשימה ייחודית של עשרה עממים, בשונה משבעת עממי כנען המוזכרים בדרך כלל בתורה. שינוי זה משקף תמורות היסטוריות וגיאוגרפיות שעברו על יושבי הארץ. העמים וְאֶת הַחִתִּי וכן וְאֶת הַפְּרִזִּי הם ממשפחות כנען [ביאור שטיינזלץ]. אף על פי שלכנען היו אחד עשר בנים, הם אינם נמנים בהכרח לפי סדר תולדותם [מחוקקי יהודה; יהל אור]. לעיתים התורה משתמשת בשם הכללי כנעני כדי לכלול בתוכו את שאר המשפחות שלא הוזכרו בשמן הפרטי [אבן עזרא].
השם וְאֶת הַפְּרִזִּי אינו מופיע ברשימת בני כנען המקורית. הכינוי פריזי ניתן למשפחה כנענית שהתאפיינה בישיבה בערי פרזות, כלומר ערים פתוחות ללא חומה. ברבות הימים, כאשר משפחה זו גדלה, היא התפצלה מהחיווי ונחשבה לאומה בפני עצמה [ביאור יש"ר].
הקבוצה האחרונה, וְאֶת הָרְפָאִים, מזוהה עם אנשי מידות, גיבורים וענקים [נתינה לגר, ביאור שטיינזלץ, מחוקקי יהודה; יהל אור]. אזכורם של הרפאים בולט במיוחד לאור היעדרו של החיווי, אחד משבעת עממי כנען הקלאסיים, מרשימה זו. עובדה זו הובילה לדיון נרחב בקרב הפרשנים. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שישנה קורלציה הדוקה בין הרפאים לחיווי, ויש אף המזהים אותם כאותה אומה ממש [רד"ק, חזקוני, מזרחי]. הסבר היסטורי לכך מציע כי הרפאים, שהיו גיבורים ואנשי זרוע, כבשו את ארץ החיווי ושלטו בה בימי אברהם, ולכן הם אלו שנכתבו בברית. דורות לאחר מכן, כאשר הושמדו הרפאים על ידי ה', שבו החיווים למשול בארץ, וזו הסיבה שבדברי משה מוזכר החיווי ולא הרפאים [מחוקקי יהודה; יהל אור].
גישה נוספת מזהה את הָרְפָאִים באופן ספציפי עם ארצו של עוג מלך הבשן, המכונה בתורה ארץ רפאים [רש"י, אבן עזרא, מזרחי]. זיהוי זה מעורר קושי, שכן עוג מתואר במקרא כמלך האמורי, והאמורי כבר נמנה בנפרד בפסוקים הקודמים. כדי ליישב זאת, יש שמסבירים כי עוג אכן היה אמורי במוצאו, אך בזכות היותו ענק הוא מונה למלך על החיווים, הם הרפאים, ולכן האזור נקרא על שמם [מזרחי, שפתי חכמים]. מנגד, יש הסבורים כי אין כאן כפילות, אלא הכתוב מחלק בין האמורים שישבו בתוך גבולות ארץ כנען, לבין ממלכת האמורי של עוג שישבה בעבר הירדן ונקראת כאן רפאים [גור אריה].