הקביעה כי לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ מבטאת מציאות חסרה המונעת את קיום המין האנושי, ונועדה גם למנוע אשליה שלפיה האדם שולט כיחיד בעולמו בדומה לאחדות המוחלטת השמורה לה' בלבד. כדי שהאדם יוכל להגיע לשלמות רוחנית ושכלית הוא נזקק לשותפות ולחלוקת תפקידים, אך נדרש לחוות תחילה את בדידותו כדי שידע להעריך חברה זו כשתגיע. משום כך נאמר אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר, כלומר יצירת שותפה קבועה ומוסרית התואמת את מעלתו, בשונה מהחיבור הזמני הקיים לצורכי רבייה בלבד אצל שאר בעלי החיים. שותפה זו תעמוד כְּנֶגְדּוֹ, פנים אל פנים מתוך שוויון, עצמאות והשלמה הדדית של השוני ביניהם, כאשר לעיתים דווקא ההתנגדות והצבת הגבולות מצידה מהווים את העזרה הגדולה ביותר המגנה עליו מכישלון מוסרי.
בראשית, פרק ב׳, פסוק י״ח
פרשת בראשית
וַיֹּ֙אמֶר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים לֹא־ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ אֶֽעֱשֶׂה־לּ֥וֹ עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.