הענקת מערכת החוקים הראשונה לאדם מתחילה את חינוכו המוסרי ומעניקה משמעות לחירותו, שכן ללא גבולות אין בחירה חופשית. הפועל וַיְצַו בצירוף המילה עַל משמש כאזהרה המגבילה את האדם לטובתו, ואילו המילה לֵאמֹר מטילה עליו את האחריות להעביר את ההוראה הלאה לבת זוגו. בטרם מגיע האיסור, ה' מקדים היתר רחב וקובע מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל, כדי להמחיש ששפע המותר עולה בהרבה על האסור וכי אין מטרה למנוע ממנו הנאה. הכפילות אָכֹל תֹּאכֵל מדגישה שמדובר ברשות גמורה ובמצווה להתקיים מן המותר מבלי להחמיר באיסורים מיותרים, היתר שכלל בתחילה גם את עץ החיים שכן האדם נועד לחיות לנצח.
בראשית, פרק ב׳, פסוק ט״ז
פרשת בראשית
וַיְצַו֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים עַל־הָֽאָדָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִכֹּ֥ל עֵֽץ־הַגָּ֖ן אָכֹ֥ל תֹּאכֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.