יצא לכם פעם לחשוב מה היה קורה אם היינו חיים בעולם שאין בו שום חוקים בכלל? הרגע שבו האדם הראשון נמצא בגן עדן הוא רגע מיוחד מאוד, כי בו מתחיל החינוך של האנושות. ה' נותן לאדם בפעם הראשונה גבולות ברורים.
כשה' פונה אל האדם במילים וַיְצַו... עַל, הכוונה היא לאזהרה ולהגבלה של מה שמותר לעשות, אבל ההגבלה הזו היא ממש לטובתו של האדם. בזכות החוקים האלה, יש לאדם אפשרות לבחור באמת בין טוב לרע, וכך הוא לומד לשלוט בעצמו. המילה לֵאמֹר מראה שהאדם קיבל תפקיד חשוב, להיות שליח שצריך להעביר את הכללים האלה הלאה גם לחוה.
שימו לב שלפני שה' אוסר על האדם לאכול מעץ הדעת, הוא קודם כל אומר לו מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. למה להתחיל דווקא במה שמותר? ה' רצה להראות לאדם שמה שמותר לו הוא עצום ורב הרבה יותר ממה שאסור לו. ה' לא רוצה למנוע מהאדם הנאה, אלא רק להרחיק אותו מדבר אחד מסוים. המילים אָכֹל תֹּאכֵל באות לחזק את ההיתר הזה וללמד את האדם שמותר לו לגמרי, ואפילו מצווה עליו, ליהנות מהפירות המותרים בגן.
אולי תופתעו לגלות שבהתחלה, עץ החיים לא היה אסור לאכילה כלל. לאדם היה מותר לאכול ממנו, כי הכוונה המקורית הייתה שהוא יחיה לנצח.