יצא לכם פעם לתהות מה היה התפקיד הראשון בהיסטוריה של האנושות? דמיינו את האדם הראשון עומד מול גן מרהיב ביופיו. ה' רצה שהאדם ייכנס אל גן עדן, אך המילה וַיִּקַּח לא אומרת שה' תפס אותו והזיז אותו ממקום למקום כמו חפץ. ה' פשוט דיבר אל ליבו במילים יפות ונעימות, וכך שִכנע אותו להיכנס אל הגן בשמחה ומרצונו החופשי.
ברגע שהאדם נכנס, ה' העניק לו מתנה מיוחדת שמתוארת במילה וַיַּנִּחֵהוּ. משמעות הדבר היא לא רק שה' שם אותו במקום מסוים, אלא העניק לו תחושה של מנוחה עמוקה, שלווה בלב, והכנה לקראת התפקיד החשוב שלו בעולם.
ומה היה התפקיד הזה? המטרה שלו בגן הייתה לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ. מצד אחד, מדובר בעבודה חקלאית נעימה וקלה, כמו לשתול עצי פרי, להשקות את האדמה ולשמור על הגן. ה' רצה ללמד אותנו כבר מההתחלה שחשוב שאדם יעבוד ויתרום לעולם כדי שהוא יוכל ליהנות ממנו. מצד שני, יש כאן משמעות פנימית עמוקה הרבה יותר. העבודה והשמירה הן בעצם המצוות שלנו. לעבוד פירושו לעשות מעשים טובים ולקיים את מצוות התורה, ולשמור פירושו להיזהר לא לעשות דברים רעים שעלולים לקלקל. ה' ברא עולם נפלא, אבל הוא בכוונה השאיר לנו, בני האדם, את התפקיד המיוחד לשמור עליו, לתקן אותו ולהשלים אותו בעזרת המעשים הטובים שלנו.