בראשית, פרק ב׳, פסוק ט״ו

פרשת בראשית

Genesis 2:15Sefaria

וַיִּקַּ֛ח יְהֹוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־עֵ֔דֶן לְעׇבְדָ֖הּ וּלְשׇׁמְרָֽהּ׃

ה' דיבר על לב האדם ופיתה אותו בדברים נאים כדי שייכנס אל הגן מרצונו, ובכך וַיִּקַּח אותו ממקום בריאתו והעניק לו תפקיד ואחריות. הפעולה וַיַּנִּחֵהוּ מבטאת לא רק השמה פיזית במקום, אלא הענקת שלוות נפש ועצמאות המאפשרות לו לממש את ייעודו. תפקיד זה מוגדר במילים לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ, המתייחסות לעבודת האדמה, לטיפוח הגן או לשמירה על נשמת האדם. עשייה זו משלבת עבודה חקלאית קלה, המלמדת שעל האדם לתרום ליישוב העולם, יחד עם עבודה רוחנית של קיום מצוות עשה ולא תעשה שנועדה להשלים ולתקן את המציאות כולה.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ד
פסוק ט״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.