תארו לעצמכם שעבדתם קשה מאוד על יצירה גדולה ומושקעת, כמו ציור ענק או ארמון יפהפה. מה הדבר הראשון שאתם עושים כשאתם מסיימים? בדרך כלל פשוט עוצרים ונחים. אבל כשסיום מעשה בראשית הגיע, ה' לא רק הפסיק את העבודה שלו, אלא יצר משהו חדש לגמרי: יום מיוחד במינו.
ה' העניק ליום השבת שתי מתנות נפלאות. המתנה הראשונה היא וַיְבָרֶךְ. ברכה פירושה להוסיף שפע וטוב. ביום השבת ה' נותן לנו כוח מיוחד של התחדשות, והרגשה של שמחה, שלווה עמוקה ונפש מיוחדת. המתנה השנייה היא וַיְקַדֵּשׁ. לקדש פירושו להבדיל ולשמור בצד למטרה מיוחדת. ה' קבע שהיום הזה יהיה שונה לגמרי משאר ימי השבוע. זהו יום שבו לא עושים מלאכה רגילה, אלא מקדישים את הזמן למנוחה, לחכמה ולדברים רוחניים.
הסיבה שהיום הזה כל כך מיוחד היא כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ. אולי אתם חושבים שה' הלך לישון כי הוא התעייף מכל הבריאה? ממש לא, ה' הרי אף פעם לא מתעייף. הכוונה היא פשוט שהוא הפסיק לברוא דברים חדשים בטבע.
אבל רגע, אם הכל כבר מוכן, למה בסוף מופיעה המילה לַעֲשׂוֹת? מסתתר כאן סוד מקסים. ה' לא ברא עולם מושלם שאין מה לתקן בו. הוא בכוונה השאיר לנו עבודה. הוא נתן לנו, בני האדם, את התפקיד להמשיך לעשות, לתקן את העולם ולהיות שותפים שלו ביצירה. השבת נותנת לנו את הכוח והמנוחה כדי שנוכל להמשיך לעשות את התפקיד החשוב הזה בשאר ימי השבוע.