תארו לעצמכם שאתם מוזמנים למקום חדש ומגלים שמישהו הכין עבורכם מראש את כל מה שאתם צריכים, עד הפרט האחרון. זה בדיוק מה שה' עשה עבור האדם הראשון. לפני שהאדם התחיל את חייו, ה' הכין לו סביבה מושלמת שבה אין דאגות או צורך בעבודה קשה.
המילים וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים מספרות לנו שה' לא פשוט לקח עצים קיימים ושתל אותם, אלא הצמיח בצורה פלאית מטע אלוהי מיוחד. בניגוד לצמחים בטבע שגדלים בלי סדר, הגן הזה היה מתוכנן ומסודר כמו ערוגה יפהפייה, והעצים שבו יכלו לחיות לתמיד בלי שום צורך בהשקיה או בגיזום.
הגן הזה ממוקם באזור שנקרא גַּן בְּעֵדֶן. עדן הוא לא רק מילה נרדפת לגן, אלא שם של חבל ארץ ענק שיש בו שפע של מים. המשמעות של המילה עדן היא עונג ושפע, והגן היה אזור מיוחד בתוך חבל הארץ הזה.
הגן ננטע מִקֶּדֶם, כלומר בצד מזרח. כיוון המזרח נחשב למקום עם האוויר הכי נקי והפירות הכי משובחים.
בסופו של דבר, כתוב וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר. מעניין לגלות שהאדם לא נברא בתוך הגן, אלא נוצר בחוץ ורק אחר כך הוכנס אליו. למה? כדי שהוא יידע להעריך את הטוב שקיבל. אם הוא היה נברא ישר בתוך כל השפע הזה, הוא היה חושב שככה נראה כל העולם ולא היה יודע להגיד תודה. לכן הוא נברא בחוץ, ראה עולם רגיל, ורק אז נכנס לגן המובחר.
המילים אֲשֶׁר יָצָר מזכירות לנו שהאדם נוצר ממש בידי ה', ולכן הוא היה מספיק טהור כדי להיכנס למקום כל כך מיוחד וקדוש. המילה הָאָדָם מופיעה עם האות ה בהתחלה כדי להזכיר שהשם שלו מגיע מהמילה אדמה, ושהוא בעצם מייצג את כל בני האדם בעולם.