בראשית, פרק ב׳, פסוק י׳

תחשבו רגע על הגינה הכי יפה שראיתם בחיים שלכם. מישהו בטח היה צריך להשקות אותה עם צינור, או לחכות שירד גשם, נכון? בגן עדן הדברים עבדו קצת אחרת. המקום הזה היה מושלם ולא היה חסר בו שום דבר. לא היה צריך לחכות למי גשמים או לעבוד קשה ולשאוב מים כדי להשקות את העצים. הכל קרה מעצמו. יש הבדל בין המילה "עדן" לבין הגן. "עדן" הוא המקור הנסתר שממנו הגיעו המים, והגן הוא השטח שאליו המים זרמו. נהר עצום וגדול יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן לכל הכיוונים. הנהר זרם בתוך הגן כנהר אחד שלם, וּמִשָּׁם יִפָּרֵד, כלומר רק אחרי שהוא יצא מחוץ לגבולות הגן הוא התחיל להתפצל. הוא הפך לארבעה רָאשִׁים, שהם בעצם ארבעה ענפים או חלקים שונים, וכל אחד מהם הפך לנהר גדול בפני עצמו. אם אתם מנסים לדמיין איפה הנהר המקורי הזה נמצא היום, חשוב לדעת שאנחנו לא יכולים למצוא אותו, כי המבול שקרה מאוחר יותר שינה לגמרי את צורת האדמה בעולם.