ה' מציב לאדם מבחן של משמעת עצמית ובחירה חופשית כשהוא אוסר עליו להפיק תועלת מפירות עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. עץ זה אינו מקור לחכמה בסיסית, שכבר הייתה קיימת באדם, אלא אכילתו מעוררת את היצרים וגורמת לו לבחון את המציאות מתוך תאווה ואנוכיות במקום מתוך אמת מוחלטת. ההדגשה לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ נועדה לחזק את האזהרה ולמנוע כל הנאה מן העץ, כאשר יש המרחיבים זאת גם לאיסור נגיעה. האזהרה כִּי בְּיוֹם אֲכׇלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת אינה מעידה בהכרח על מוות מיידי, אלא על כך שבאותו רגע יאבד האדם את חיי הנצח ויהפוך לבן תמותה. מנגד, יש המסבירים את כפל הלשון בעונש כמוות טבעי מוקדם מן הקצוב, כמוות רוחני, או כמיתה בתוך "יום" אלוהי בן אלף שנים.
בראשית, פרק ב׳, פסוק י״ז
פרשת בראשית
וּמֵעֵ֗ץ הַדַּ֙עַת֙ ט֣וֹב וָרָ֔ע לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ כִּ֗י בְּי֛וֹם אֲכׇלְךָ֥ מִמֶּ֖נּוּ מ֥וֹת תָּמֽוּת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.