לאחר חיפוש בין בעלי החיים שלא התאימו למעלתו השכלית והרוחנית, קורא האדם בהקלה כי זֹאת הַפַּעַם, כלומר סוף סוף, נמצאה לו בת זוג. בהכרזתו כי היא עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי הוא מכיר בשוויון המוחלט ביניהם, ומתוך כך שהיא נבראה מגופו מובטחים ביניהם אהבה ושלום בית המונעים תחרות. הקביעה לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה־זֹּאת אינה מבטאת שליטה אלא הכרה במהותם המשותפת, עובדה המשתקפת גם בכך שרק בלשון הקודש קיים קשר לשוני בין שמות הזכר והנקבה. מעבר לקרבה הלשונית, שמותיהם מורכבים מהמילה "אש" ומהאותיות המרכיבות את שם ה', ללמדנו שאם בני הזוג זוכים שורה שכינה ביניהם, ואם לא, אש של מחלוקת מכלה אותם.
בראשית, פרק ב׳, פסוק כ״ג
פרשת בראשית
וַיֹּ֘אמֶר֮ הָֽאָדָם֒ זֹ֣את הַפַּ֗עַם עֶ֚צֶם מֵֽעֲצָמַ֔י וּבָשָׂ֖ר מִבְּשָׂרִ֑י לְזֹאת֙ יִקָּרֵ֣א אִשָּׁ֔ה כִּ֥י מֵאִ֖ישׁ לֻֽקְחָה־זֹּֽאת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.