בראשית, פרק ב׳, פסוק י״ט

ה' קיבץ ושיעבד, כמשתמע מהמילה וַיִּצֶר, את כָּל־חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל־עוֹף הַשָּׁמַיִם הפראיים שנוצרו מִן־הָאֲדָמָה והביצות, וַיָּבֵא אֶל־הָאָדָם, בעוד הבהמות המבויתות כבר היו בקרבתו והדגים נותרו במים. המטרה הייתה לִרְאוֹת מַה־יִּקְרָא־לוֹ, כך שהאדם יתבונן ביצורים ויעניק להם שמות המבטאים במדויק את טבעם, ובעקבות זאת וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא־לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ הקבוע לעולם. במקביל, המפגש נועד לגרום לאדם לחפש בין החיות זיווג שווה ערך שיוכל להיקרא נֶפֶשׁ חַיָּה כמותו, בעל שכל ובחירה. משלא מצא שותף כזה, התעוררה באדם תחושת חסרון שהכינה אותו להעריך את האישה שעתידה להיברא.