ה' וַיִּיצֶר אֶת־הָאָדָם מתוך כפילות המעניקה לו יצר טוב ויצר רע, וכן ייעוד לחיי העולם הזה ולתחיית המתים. גופו עוצב מן החלק המובחר של עָפָר מִן־הָאֲדָמָה, אשר קובץ מכל קצוות תבל כדי לאפשר לו קיום בכל מקום, או ממקום המזבח כדי להעניק לו מראש יכולת כפרה. לאחר מכן ה' וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים, והחדיר לתוכו נשמה נצחית שהיא חלק אלוהי עליון, ובכך יצר הרמוניה בין החומר הארצי לרוח השמימית. בעקבות זאת וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה, והפך מיד ליצור זקוף הניחן בשכל, ביכולת דיבור ובכוח בחירה חופשית, הנדרש לעמול כדי לממש את שלמותו הרוחנית.
בראשית, פרק ב׳, פסוק ז׳
פרשת בראשית
וַיִּ֩יצֶר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים אֶת־הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה וַיִּפַּ֥ח בְּאַפָּ֖יו נִשְׁמַ֣ת חַיִּ֑ים וַיְהִ֥י הָֽאָדָ֖ם לְנֶ֥פֶשׁ חַיָּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.