בראשית, פרק ל״ה, פסוק א׳

ה' קורא ליעקב להתעוררות רוחנית ומזרז אותו ק֛וּם עֲלֵ֥ה בֵֽית־אֵ֖ל, כתוכחה על כך שהתעכב מלהשלים את נדרו ואיבד את ההגנה השמימית שהייתה עשויה למנוע את צרותיו האחרונות בשכם, אף שיש הסבורים כי יעקב לא חטא אלא רק המתין להסרת סכנת עמי כנען בטרם יקיים את הנדר. ההוראה להישאר ולהתגורר במקום, וְשֶׁב־שָׁ֑ם, נועדה להרחיק את יעקב מסכנות האזור, לאפשר למשפחתו להיטהר מהטומאה, ולהעניק לו שהות להירגע מטרדותיו כדי להכין את לבו לנבואה. לאחר הכנה זו עליו לקיים את הציווי וַעֲשֵׂה־שָׁ֣ם מִזְבֵּ֔חַ לָאֵל֙ הַנִּרְאֶ֣ה אֵלֶ֔יךָ בְּבׇ֨רְחֲךָ֔ מִפְּנֵ֖י עֵשָׂ֥ו אָחִֽיךָ דווקא במקום ההתגלות המקורית, כהכרת תודה על כך שה' שמר עליו מאז שיצא בודד לדרכו וכסגירת מעגל המשיבה את הקשר הנבואי למקומו הראוי.