התורה מקדימה לתאר כאן את פטירתו של יצחק, שאירעה למעשה שנים רבות לאחר מכן, כדי לחתום את פרשת חייו לאחר שזכה לראות בשובו של בנו יעקב. פרידתו מן העולם מתוארת כמיתת צדיקים שלווה שבה וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל־עַמָּיו, כלומר נשמתו שבה מיד להתאחד עם מקורה הרוחני בעולם הבא. הוא הלך לעולמו כשהוא זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים, בגיל מופלג ומתוך תחושת סיפוק שלמה מכל אשר השיג בחייו, ללא כל חרטה. במעמד הקבורה בחברון עיר מגוריו, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו, כאשר שמו של עשו קודם משום שיעקב נהג בו כבוד כבכור או משום שעשו נטל את הכבוד לעצמו, ויש התולים זאת באהבתו המיוחדת של יצחק אליו.
בראשית, פרק ל״ה, פסוק כ״ט
פרשת וישלח
וַיִּגְוַ֨ע יִצְחָ֤ק וַיָּ֙מׇת֙ וַיֵּאָ֣סֶף אֶל־עַמָּ֔יו זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֣ע יָמִ֑ים וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֔וֹ עֵשָׂ֥ו וְיַעֲקֹ֖ב בָּנָֽיו׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.