בראשית, פרק ל״ה, פסוק כ״ח

סיכום שנותיו של יצחק חותם את תקופתו ומעביר את מוקד המקרא לדור הבא, אף על פי שמבחינה כרונולוגית הוא הלך לעולמו בשלב מאוחר יותר. התורה בחרה לחתום את סיפורו כעת כדי להדגיש שזכה לאריכות ימים, ראה את יעקב בנו שב אליו בשלום, וזכה לקבורה משותפת בחברון על ידי שני בניו יחד. הכתוב מציין כי וַיִּהְיוּ יְמֵי יִצְחָק מְאַת שָׁנָה וּשְׁמֹנִים שָׁנָה, ונמנע מהשימוש במונח "חיים" המקובל בתיאור שנותיהם של אבות אחרים. היעדר המילה "חיים" וההסתפקות במילה יְמֵי משקפים את המורכבות והסבל שאפיינו את שנותיו, החל מרווקות ממושכת עד לעקידה שנחשבה למצב חסר, ועד לעיוורון שבו לקה מיד לאחר מכן.