יצא לכם פעם לנסות לחפור בור עמוק בגינה רק בעזרת הידיים שלכם? זה בטח היה מאוד קשה ומעייף.
בימים שלפני המבול, בני האדם עבדו קשה בדיוק ככה. מאז חטא אדם הראשון, האדמה הייתה מקוללת. גם כשהם זרעו חיטה, צמחו להם קוצים. הם היו חייבים לעבוד את האדמה בידיים חשופות, בלי שום כלי עבודה שיעזור להם. כשנולד ללמך בן, הוא הסתכל על התינוק הקטן והרגיש תקווה גדולה. הוא החליט לקרוא לו נח, ואמר: זֶה יְנַחֲמֵנוּ. למרות שהמילה נחמה נשמעת קצת שונה מהשם נח, המשמעות שלהן דומה, כי למך קיווה שהתינוק הזה יביא להם מנוחה.
למך התפלל שהילד יציל אותם מִמַּעֲשֵׂנוּ, כלומר מהעבודה הפיזית המעייפת, וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ, מהכאב של הידיים שנשרטות מהקוצים. והתקווה הזו באמת התגשמה! כשנח גדל, הוא היה חכם מאוד והמציא את המחרשה ואת כלי העבודה הראשונים לחקלאות. בזכותו, האדמה הפסיקה להצמיח קוצים, ובני האדם סוף סוף יכלו לעבוד הרבה יותר בקלות.