בראשית, פרק ו׳, פסוק י׳

המוקד עובר כעת אל תפקידו ההיסטורי של נח כאבי האנושות החדשה, כאשר וַיּוֹלֶד נֹחַ ילדים רק לאחר שהבטיח את יכולתו לחנכם בטהרה בדור מושחת או תכנן את לידתם כך שיינצלו מהמבול. הכתוב מדגיש כי נולדו לו שְׁלֹשָׁה בָנִים, אשר ניצלו בזכות צדקתם האישית או מכוח כוונתו הטהורה של אביהם. בנים אלו מייצגים שלושה כוחות משלימים של שכל, חומריות ואסתטיקה הנדרשים יחד לבניין החברה האנושית. סדר השמות אֶת־שֵׁם אֶת־חָם וְאֶת־יָפֶת אינו משקף את גילם, שהרי יפת היה הבכור, אלא שם הוצב בראש בזכות מעלתו הרוחנית ואחריו חם, מה שדחק את הבכור לסוף הרשימה.