בראשית, פרק ו׳, פסוק י״ד

ה' מצווה על נח לבנות בעצמו כלי הצלה, כאשר ההוראה עֲשֵׂה לְךָ דורשת ממנו יגיעה אישית ממושכת שנועדה לעורר את אנשי דורו לשאול לפשר מעשיו ולחזור בתשובה. מבנה זה אינו ספינה אלא תֵּבַת עץ, מעין ארגז בעל תחתית שטוחה ללא אמצעי ניווט הנשען לחלוטין על השגחת ה', והוא נבנה מעֲצֵי־גֹפֶר, עץ קל וחזק ששמו רומז לעונש הגפרית שניחת על החוטאים. בתוך התיבה נדרש נח לבנות קִנִּים, תאים ומדורים נפרדים שנועדו להפריד בין המינים השונים של בעלי החיים. לבסוף, הציווי וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר מורה לאטום ולכסות את התיבה בזפת משני צדיה כדי להגן עליה מפני עוצמתם של מי המבול הרותחים. פעולת האטימה הכפולה אינה רק הגנה פיזית, אלא גם מסמלת כפרה והגנה רוחנית בזכות מעשיו הטובים של נח.