נוכח השחתת האנושות, וַיִּנָּחֶם ה' ושינה את הנהגתו ממידת הרחמים לגזר דין של כליה, תוך שימוש במונחים אנושיים הממחישים את תגובתו לבחירה החופשית של האדם. שורש הקלקול מיוחס לכך שהאדם נברא בָּאָרֶץ, שסיפקה לו חומר גס שהתגבר על רוחניותו והוביל לשקיעה בתאוות. בשל כך וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ, כביטוי של אבל על אובדן מעשי ידיו ועל השחתת לבו של האדם, שכן ה' מגיב למציאות ההווה למרות שידע מראש שהאדם יחטא. עם זאת, ה' גם מצא נחמה בכך שהאדם לא נברא בשמים ולא השחית את העליונים, והותיר הצדקה לקיום הבריאה כולה בזכות הצדיקים.
בראשית, פרק ו׳, פסוק ו׳
פרשת בראשית
וַיִּנָּ֣חֶם יְהֹוָ֔ה כִּֽי־עָשָׂ֥ה אֶת־הָֽאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וַיִּתְעַצֵּ֖ב אֶל־לִבּֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.