בראשית, פרק ו׳, פסוק ז׳

וַיֹּאמֶר ה' בלבו, או מכריז בקול כדי לעורר את הדור לתשובה, על כוונתו להחריב את מעשה בראשית. הגזרה אֶמְחֶה אֶת־הָאָדָם אֲשֶׁר־בָּרָאתִי מתארת מחיקה יסודית של הצורה החומרית והחזרת העולם לתוהו, פעולה המקבילה למים הממסים את עפר האדם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. הכחדה זו חלה על כל היצורים, מֵאָדָם עַד־בְּהֵמָה עַד־רֶמֶשׂ וְעַד־עוֹף הַשָּׁמַיִם, שכן הם נבראו אך ורק עבור האדם או משום שגם הם השחיתו את דרכם. ההסבר כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם אינו מבטא חרטה אנושית, אלא תגובה לקלקול של האדם המצריך ביטול גורף של הבריאה כולה כדי לנקות את העולם.