בראשית, פרק ו׳, פסוק כ׳

תכנית איסוף בעלי החיים לתיבה מהדהדת את סיפור הבריאה, ומסדרת אותם לפי סדר יצירתם או מן הריבוי אל המיעוט בטבע: פתיחה במֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, מונח הכולל גם את חיות הבר, ועד מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, שהוא כל יצור המתנועע על פני הארץ. נח לא נדרש לאסוף את כל תתי-המינים, אלא רק נציגים מאבות הטיפוס המקוריים ששמרו על טהרת מינם ולא השחיתו את דרכם. כדי לפטור את נח מציד ממושך, ה' נטע בחיות דחף פנימי כך שזוגות של שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ בכוחות עצמם, והתיבה עצמה שימשה כמערכת סינון שקלטה רק את הראויים לזיווג. מרגע כניסתם, הוטלה על נח האחריות לְהַחֲיוֹת אותם, כלומר לכלכל ולהגן עליהם באופן אקטיבי. מציאות זו דרשה מהטורפים להסתגל לאכילת צומח עקב רעב, או כחלק מנס של שינוי הטבע המזכיר את השלום האידיאלי של תחילת הבריאה.